יום שלישי, 26 במרץ 2013

פדריקו גרסיה לורקה על סִיגִירִיָה




לקראת ההרצאה המתקרבת על סִיגִירִיָה שבאופן לא מקרי נפלה על מועד פסח, רציתי לשתף אתכם בכמה ציטוטים מתוך המאמר על הזמר העמוק של פדריקו גרסיה לורקהלורקה לא היה חוקר, והיה בו להט אנדלוסי - אותה נטיה אימפולסיבית כשאדם מקבל דברים מבלי לבדוק אותם ... על סמך שיחת חולין בבית קפה שהתקיימה בחום האנדלוסי ובתוך עשן הסיגריות ובין כוסות היין. לורקה היה משורר ואמן אמיתי. עם אינטאויציות עמוקות, רגישות כלפי הזולת, ויכולת לסכם במילים, סמלים ומטפורות את תמצית החוויה האנושית ... לקלוע אל תוך האמת המתחמקת.

"ה"סִיגִירִיָה" הצוענית פותחת בזעקה נוראה, זעקה המבתרת את הנוף לשני חצאי כדור מושלמים. זוהי זעקת הדודות המתים, קינתן הנוקבת של מאות שאבדו, היא ההעלאה הפתטית באוב של אהבה תחת ירחים אחרים ורוחות אחרות.

לאחריה בא המשפט המלודי, ההולך וחושף את   מסתרי הצלילים, ומגולל את אבן החן של הבכי, הדמעה המצטלצלת מעל נהר הקול. ושום אנדלוסי אינו יכול שלא לחוש צמרמורת למשמע הזעקה הזו, שום זמר מקומי אינו יכול להשתוות אליה בשיעור הקומה הפיוטי ורק לעתים נדירות, לעתים ספורות ביותר, מגיעה רוח האדם ליצירת מעשי אמנות טבעים כאלה."


"אחת הנפלאות של "הקאנטה חונדו", מלבד המנגינה הבסיסית הוא הטכסט השירי. אנחנו, המשוררים, מעסיקים את עצמנו כעת, במידה זו או אחרת, בגיזום וטיפוח העץ הלירי עתיר העלווה יותר מדי, שהותירו לנו רומנטיקנים והפוסטרומנטיקנים, עומדים נדהמים לנוכח השירים הללו.


כל קשת הגוונים האינסופיים של המכאוב ושל הצער, העומדים לשירות הביטוי הטהור והמדויק ביותר, מפעת במשולשים ומרובעים של ה"סִיגִירִיָה" ונגזרותיה. אין לנו דבר, שום דבר, שיכול להשתוות לזה בכל ספרד כולה, לא בסגנון, לא באווירה, לא בדיוק הרגשי." 


פדריקו גרסיה לורקה, "הזמר העמוק" 
מתוך קובץ מאמרים משחק דואנדה ותורתו




אין תגובות:

פרסום תגובה